לפעמים, חיבוק אחד מכיל בתוכו את כל מהות השייכות. כשהחייל חוזר הביתה, זה לא רק אל אמא, זה גם אל הארץ, אל השורשים, אל המקום שמגדיר אותו. ביצירה הזו, רגע של חיבוק הופך לסמל עמוק: חייל עטוף בדגל ישראל, נעליו מכוסות אבק הדרך, מחבק את אמו בחוזקה. אך מאחוריהם, הצל המשתקף על הרצפה אינו רק צל – אלא קווי המתאר של מדינת ישראל.
הבית הוא לא רק האנשים שאנו אוהבים, הוא גם המקום אליו אנחנו שייכים. היצירה נוגעת בלב של כל מי שאי פעם חיכה, התפלל, אהב או חזר – היא מספרת סיפור ישראלי של הקרבה, געגוע, ושורשים שלא ניתן לנתק.
