מתארת דמות נשית במבט מופשט – רק מתאר הפנים נחשף, פונה מעלה, כאילו מחפשת או שואפת אוויר חדש. התלתלים שלה, שלא באמת תלתלים, מתגלים ככתמי צבע מופשטים – זרמים של מחשבות, רגשות ואנרגיה שמתפזרים לכל עבר. הפה הפתוח מזמין אותך להרגיש את השאיפה הזו – אולי של חלום, אולי של שינוי.
הציור הזה מדבר על שחרור ועל פתיחות. הוא מזכיר לנו להרים את הראש גם ברגעים המורכבים ביותר, ולהאמין ביצירתיות ובכוח שבנו להביא צבע למקומות האפורים של החיים.
